נאה וחסודה מול מחוללת ואבודה
אלישיב רייכנר

נאה וחסודה מול מחוללת ואבודה

חשוכים הוא לרוב כינוי לשמרנים בתוכנו, אבל החוצפה וחוסר הכבוד ביחסי גברים ונשים במרחב הציבורי, הם האיזור האפל באמת. ואילו האור מתגלה בעיניהם של מי שבאו לשמח כלה נאה וחסודה שאיבדה אב ואח

המקום החשוך שלי בימים האחרונים הוא תרבות הדיבור הבעייתית בין גברים לנשים שמעט ממנה נחשף בפרשת ינון מגל. מגל שחטא, גרם לעצמו, בצדק, לעמוד במרכז הפרשה שנקראת על שמו, אבל על הדרך, בעקבות הדיון הציבורי, נחשפנו גם לאווירת מסדרונות מזוהמת שקיימת בלא מעט מקומות עבודה, ואל סגנון דיבור גס וולגרי שהשתלט על מחוזות מסוימים.

גם אם יש חוקים ברורים שקובעים מהי הטרדה מינית, זה עדיין לא אומר שכל מה שחוקי הוא כשר. ההומור הנמוך והזול שמאפיין חלק גדול מתכניות הסאטירה, התמונות החצי פורנוגרפיות באמצעי התקשורת, הלבוש המינימלי של נשים וגברים בתכניות הטלוויזיה, כל אלו בעיניי הם אזורים חשוכים. בתרבות השלטת נהוג בדרך כלל לייחס את החושך לציבור השמרן, המסתגר, והחרד, ואת האור לייחס לציבור הנאור. בתחום היחסים בין המינים אני מרגיש שיש הרבה חושך דווקא במחוזות שנחשבים ליברליים. מול ההתערטלות והגסות, אני מעדיף את ה"חושך" השמרני שיודע לשים גבולות ברורים ואפילו ריחוק מסוים, ביחסים בין גברים לנשים.

המקום המואר שלי בימים אלו הוא הסולידאריות שמתגלה כאן כל פעם מחדש, כשמצמידים לנו סכין לצוואר. ההתגייסות ההמונית והכמעט ספונטנית לשמח כלה שאביה ואחיה נרצחו בפיגוע ארבעה ימים לפני חתונתה. התושייה האזרחית שמתגלה כמעט מידי יום ברחובות ישראל מול המחבלים, ההערכה והנתינה לחיילים ולשוטרים הרבים שלא נחים לרגע בתקופות של החמרה במצב הביטחוני, אירועי יום ההוקרה לפצועי צה"ל שמתמסדים ומתעצמים משנה לשנה, כל הרגעים הללו זורקים אור על החלקים היפים של החברה הישראלית, ויש רבים כאלו. תמיד אפשר להתבכיין במידה רבה של צדק על העובדה שכל הטוב הזה יוצא מאתנו רק במצבים קשים, אבל כנראה שזה טבעו של אדם, וגם של עם, שרק כשמצמידים אותו לקיר, הוא מתאפס על עצמו, נזכר בסדר העדיפויות החשוב באמת, מניח את הדברים הפחות חשובים בצד, ורץ לעזור ולתת. אפשר וצריך להעניק יותר מקום לנקודות האור הללו, להעצים אותם, ולנסות למשוך מהם את האור מרגעי החירום לשגרה.

מאמרים נוספים מאת אלישיב רייכנר

אם הייתי יכול להוסיף עוד תכנית לתכניות הלימודים של שנת הלימודים החדשה, הייתי מוסיף תכנית להורים וקורא לה תכנית ההרגעה והאמון. כן. הורי ישראל. שתו כוס מים, ותירגעו בבקשה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

אכן ההלכה מנסחת לנו כללי התנהגות חכמים למניעת בעיות. הכלה בתמונה בכלל נראית כמו מלאך עם כנפיים שיוצרים הכסאות שמשני צידיה והתנהגה כמו מלאך בכל הסיפור הנורא שנפל עליה. מי יתן וידעו רק אושר מעתה ועד עולם. צריך רק להיזהר מזחיחות ה"אצלנו לא קורים דברים כאלה". בני אדם (גם כאלה שמגדירים את עצמם כחיים לאור ההלכה, וגם , לאסוננו, כאלה המלמדים אותה ומתקראים רבנים) אינם תמיד צדיקים כמו ההלכה שהם מתיימרים לייצג. בחסות ההשתקה וה"צניעות" מנסים למנוע מנפגעים/ות להתלונן. לפעמים גם העמיתים מחפים על הסוטים, שזה הקטע הגרוע ביותר.