שוברים שתיקה - תגובה
שוברים שתיקה - תגובה - קטן

דברים הראויים להישמע

חגי אפרתי, 22.12.2015

הציבור הישראלי לא מעוניין לדעת מה מתרחש בשטחים ומה עובר על חיילים שנפשם מצולקת. זו הסיבה שארגון כמו שוברים שתיקה הוא הכרח במדינה דמוקרטית

קראתי בעיון את טורו של עו"ד דניאלס, שחרף היכרות אישית דלה ביותר עמו, אני באמת ותמים חולק לו כבוד רב. ועדיין, עם כל הכבוד, יש מה לומר על מה שכתב. 

בטור שפירסם באתר צו פיוס, כותב עו"ד דניאלס כמה נקודות שמצריכות עיון, לגבי תופעת "שוברים שתיקה". 

תחילה, עצם ההחשדה של השם "שוברים שתיקה" הינה מניפולציה שקופה או היתממות מעושה. שהרי הביטוי "שוברים שתיקה" כוונתו לשבירת השתיקה הגדולה והצורמת בכלל הציבור, ובתוכו גם בקרב אלו ששירתו בשטחים ואשר ראו במו עיניהם את המעשים הנפסדים אודותיהם מתריעים אנשי הארגון- שלא לומר נטלו חלק בהם בין במעשה בין במחדל- והאם מכחיש עו"ד דניאלס את קיומה של אותה שתיקה, או נכון יותר השתקה? האם חיים אנחנו באותה מדינה? 

והרי אפילו צה"ל, שממש אינו נלהב לחקור עבירות על דיני המלחמה ועל חוקי הצבא הנוגעים להתנהגות בעת מלחמה, מצא לא מעט התנהגויות שחלקן עברו בהרבה את הרף הפלילי. ואם בחיפוש נרפה מתחת לפנס נמצאו מספר אירועים כאלה, שערו בנפשכם כמה אירועים היו מתגלים לו נחקרו הדברים ברצינות.  אף כאן יש קשר של שתיקה ופרקטיקות מגוונות של השתקה. 

אשר לטיעון ההלכתי- אכן, סוגיית "הוכח תוכיח את עמיתך" סוגיה מוקשה היא וכבר נשברו עליה קולמוסים הרבה. שהרי החובה להוכיח איננה מוחלטת וישנם מצבים בהם אין ולא רצוי להוכיח. 

מתי? מקום שהאדם אליו מופנית התוכחה כלל אינו מוכן לקבל תוכחה. וכלשון התלמוד: "אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" [יבמות סה ע"ב]. והחרו החזיקו אחרי זה גדולים ורבים.  

מכאן, שכאשר הקהל אליו אתה פונה כלל אינו מוכן להטות את אוזניו- במובן "אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ"- פטור אתה ממצוות תוכחה. כידוע, רוב רובו של העם בישראל אינו רוצה לדעת ואינו מוכן לשמוע אודות  המתרחש בשטחים,  ואף אינו מתעניין לא בגורלם של תושבי השטחים שאינם יהודים ולא במעשיהם של החיילים, שאף שהם לובשי מדים, הם רק בני 18, ולא אחת, נגרמות להם צלקות נפשיות רבות מחמת השירות המורכב.

האם זו סיבה להמשיך ולגלגל את כדור השלג במורד עד שנעמוד מול קרחון עצום? האם העובדה שהקהל סותם את אזניו באצבעותיו כנגד הנתונים שמציגים אנשי "שוברים שתיקה" הופכת אותו לצודק יותר? האם העובדה שאין מי שישמע גוזרת עלינו להמשיך ולגרום עוולות הן לפלסטינים והן לחיילים המשרתים בשטחים? 

אני סבור שלא.  

כך או כך, אופן ההצגה של המוטיבציות של אנשי "שוברים שתיקה"- אנשים ערכיים ואיכותיים אחד אחד- עושה להם עוול חמור העולה, כך נדמה לי, כדי הוצאת דיבתם רעה. מדובר במי ששרתו בעצמם במחוזות הללו וראו לנגד עיניהם כיצד הצבא מאבד את צלמו, וכיצד הכיבוש מסאב את החיילים, באשמת שולחיהם כמובן, ומעצם השליטה על אוכלוסיה אזרחית 

רוצה לומר, לא תמיד משתלם להיתלות במקורות. אם היינו נצמדים לדיני "הוכח תוכיח את עמיתך" ייתכן שהיה עולה מהם שאין ברירה לארגון אלא לפעול בניכר, במקום שם יש מי שרוצה לשמוע ואף מחכה בשקיקה לקרוא את דו"חות הארגון. 

אולם אם יש דבר עליו עו"ד דניאלס ואני מסכימים הוא, שהפנייה החוצה אל גורמים באיחוד האירופי ובשאר העולם אינה רצויה ואינה ראויה, ומן הראוי כי בדק הבית יתחיל בבית ויתמקד בחיזוקו ובביצורו. שכן, היציאה החוצה בנסיבות הנוכחיות עשויה אף היא להיות בגדר "הוצאת דיבת הארץ רעה", אף אם הכוונה המקורית טהורה. וכידוע, אין מתקנים עוול בעוול.     

מאמרים נוספים מאת חגי אפרתי

בכל הנוגע לציונות דתית, חגי אפרתי בעד הפרדה: הפרדה בין הזרם החרד"לי, מייצר החומרות ומעודד האובססיות המיניות באמצעות הלכות צניעות, ובין הזרם הדתי שחפץ בחיים משותפים עם החילוניות

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

אם אנשי שוברים שתיקה היו מלחתחילה מזדהים עוד אפשר היה להבין רק מה ? היום כשהם מזדהים וחבריהםיודעים על מה מדובר הם מפריחים אחד לאחד מחד ומוכיחים שהעברות לא יכולות היות להקיים ואם התקיימו במקצתם קרו בגלל אותם שוברי שתיקה כביכול זאת ועוד חוצפת הכותב היא שאין בצהל רצון לשפוט את עצמו ואין הציבור רוצה לדעת זאת היא לא רק נבזות אלא גם חוסר ידעה גדול שמוביל לעוורון מדכא