אל תיפלו ברשת
עדי רובינשטיין

אל תיפלו ברשת

מומחים אומרים ששיחרור קיטור ברשתות החברתיות מנקה אותנו מרגשות אלימים. המציאות מוכיחה אחרת: האלימות בשיח הוירטואלי גולשת אל החיים. למעשים של ממש. עדי רובינשטיין רוצה לנוח קצת מהבלגנים ברשת

 "אם אתה לא ברשתות החברתיות אתה לא קיים".

לו הייתי צריך לבחור משפט אחד שיסכם עבורי את שנת 2015 האזרחית, הרי שזהו המשפט. שמעתי אותו מקולגות, מדוברים פרלמנטרים, ממסעדנים, ספורטאים ושחקניות מתחילות. שמעתי אותו כמובן מנשות יחסי ציבור ומיועצים אסטרטגיים. "איך אתה לא בטוויטר?", "אין לך אינסטוש?"

מי היה מאמין שרגע לפני גיל ארבעים, עם כרס שהולכת וגדלה, שיער שזה עתה החל בתהליך שינוי צבעו משחור בוהק ללבן בהיר, אני אתפס בלי אינסטוש?

כי בלי אינסטגרם איך אוכל לקבוע סופית שהשר הזה הטריד מינית, וחבר הכנסת השני חשק בטוסיק של השניה?  בלי פייסבוק איך אשמש גם כשוטר, גם כשופט ובסוף בעזרת חמשת אלף החברים שלי בפייסבוק ואינסוף העוקבים - גם כתליין? 

ותגידו, אלו מ"שוברים שתיקה" הם בוגדים שיש להגלות? והחבר'ה האלה מההתנחלויות כולם כולל כולם מחבלים?  ומה בכלל הבדל בין "בצלם" להוא שמסתתר בתוך המילה, נו הראפר ההוא "הצל". כי לפי הטוקבקים שלכם אלו שונאי ישראל והתומכים של המתנגדים שלו מתכננים כבר מזמן את הרצח של נשיא המדינה.

ולמה להעמיק שאפשר לקבוע חד משמעית? ולמה לחדד שאפשר לרדד? ואם כתבת פוטס שחצה את ה-200 מילה אז אין סיכוי שיקראו אותך. ומישהו בכלל טרח לבדוק מה מתרחש בעולם האמיתי? מישהו בכלל שאל את השאלות? נו באמת, זה לא הזמן- למות או לכבוש את הלייק. עם האינטרנציונאל יעור ויעשה לנו שר!

האלימות הגואה שבאה לידי ביטוי בכבישים, במקומות הבילוי ובתור בחנות בגדים, מתחילה קודם כל בעולם הוירטואלי. שם עשרות סימני קריאה, שיימינג והשמצות חסרות שחר הן רק המנה הראשונה. נדמה לנו, שאנחנו באים על סיפוקנו אבל אז קורה משהו נורא. אנחנו מגלים שאחרי שסיימנו את המלאכה הוירטואלית, נשארנו עם חצי תאוותנו בידנו (כמו כל דבר שקשור בעולם הוירטואלי) ועם החצי השני אנחנו יוצאים אל הרחוב, אל היום יום של כל אחד מאיתנו. בכביש, בצבא או למקום העבודה. ושם העסק הוא כבר מזמן לא וירטואלי. המומחים יספרו לנו שטוב שאנשים פורקים אנרגיות ברשתות החברתיות כי זה עדיף מאשר יפרקו אותן אחד על השני. אבל במציאות אנחנו מגלים שהמילים בדרך כלל הופכות למעשים.

אז השנה האזרחית תיכף תהיה מאחורינו. כמה קציני משטרה חרמנים, שני חברי כנסת נוספים (ומי יודע עוד כמה מסתתרים שם) קיצוניים מצד ימין וקיצוניים מצד שמאל, מי שרוצה לשבור שתיקה עדיף שיגיד את המילים הנכונות ובעיקר עשרות אלפי ליייקים/שרים/ ציוצים ושאר אלמנטים שהיום הם איתנו ומחר הם חלפו. בינם לבין המציאות אין דבר חצי וחצי דבר, אבל כולם מתנהלים באותה האומללות הוירטואלית . עכשיו אם לא קשה לכם בחייאת, תנו איזה לייק אולי איזה שר. יש לי משפחה לפרנס.

מאמרים נוספים מאת עדי רובינשטיין

" …על בית הספר להשיג יותר מאשר להימנע מלדחוף את תלמידיו להתאבדות.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.