שמאל talk
שמוליק דניאלס

שמאל talk

כימני, עו"ד שמוליק דניאלס שמח שיש לו את השמאל כקבוצת ביקורת. הבעיה היא שעבור השמאל, קבוצת הביקורת היא השמאל הקיצוני יותר, ולימין הוא מייחס אפס אינטלקט

כאיש ימין, אני דווקא אוהב לדעת שיש אנשים בצד השמאלי פוליטי של המפה. מעבר לכך שנודף מהם ניחוח קוסמופוליטי וריח עדין וקסום של זכויות אדם (לכאורה), לא היינו רוצים להיות - כפי שהיינה הגדיר  את הקומוניזם - עדר אנושי אחד של כבשים זהות שפועות בקול רפה, ולכן לדעתי קשת ומגוון של דעות עושים לכולנו רק טוב.

יתרה מזאת, השמאל משמש עבורי גם קבוצת ביקורת. הוא מחזק או מחליש עמדות, ובאופן כללי משמש אבן בוחן ביחס לנושאים כאלה ואחרים. משמעות השליטה על עם אחר, החתירה להגיע לפיוס בין העמים, מגבלות שימוש בכוח, ועוד כהנה וכהנה. ומי יודע ? ייתכן שביום מן הימים כאשר לדידי הנסיבות יאפשרו זאת (וכרגע זה נראה לא נראה באופק ) אולי גם יהיה מקום ליישום.

אבל מה עם השמאל? האם גם הוא מקבל את נוכחותם של אנשים בימין באותה הבנה? נדמה לי שפה הסיפור שונה לגמרי.

חז"ל כבר אמרו שאדם קרוב אצל עצמו, וכמאמר השיר נדמה שהשמאל בתוך עצמו הוא גר, ומשום כך מנכס לעצמו את הבעלות המוחלטת על האינטלקט. רואים את זה שוב ושוב בהתבטאויות אומללות של אלו שהאמת מתפלקת להם. גרבוז, וקסמן, א.ב. יהושע, וזה שב על עצמו פעם אחר פעם. אינספור דוגמאות. זהו בעצם השמאל talk.

ימין אינטלקטואלי?! בלתי אפשרי. לא בבית ספרנו.

נובע מכך, שקבוצת הביקורת של השמאל היא לא הימין, אלא רק השמאל הרדיקלי. מה שמוביל את השמאל הציוני, לעתים בניגוד לרצונו, לאבסורדים ולמחוזות די הזויים. את הבסיס לתפיסה המעוותת הזו של השמאל ביטא היטב המתרגם והמשורר שמעון בוזגלו בריאיון לעיתון 'הארץ' מתאריך 10.12.15:  ".. הבסיס של התרבות הוא הספק. כששום דבר אינו בטוח, האופקים הם אינסופיים... אמן ימני זה אוקסימורון בעיני. כי מה שעומד בבסיס האמנות זה מה שעומד בבסיס התרבות, הספק. מה שעומד בבסיס האדם הימני השמרני בכל המקומות בעולם זו הוודאות".

ואני שואל. באמת?!

בואו נצא מנקודת הנחה – מופרכת לחלוטין – שאכן רק בשמאל קיימת קבוצת אינטלקטואלים מכובדת. האם באמת האבחנה של בוזגלו נכונה?! האם אכן בניגוד לימין - השמאל מטיל ספק אמיתי בהנחות היסוד שלו עצמו?!

לדידי ההיפך הגמור הוא הנכון. אין בשמאל ספקנות אמיתית ביחס לעמדותיו, ובפראפרזה למשפט המפורסם של דקרט, הסיסמה של השמאל הנה: רק אני חושב משמע רק אני קיים:

האם בעקבות האירועים התכופים, הטילו אנשי השמאל ספק באמונתם החד משמעית כלפי תהליך השלום? מתי לאחרונה שאל השמאל את עצמו האם יש תוקף לחזונו גם בכאוס שמתרחש במזה"ת כרגע?

מתי לאחרונה שמעתם זרם בשמאל הפוליטי שהטיל ספק אמיתי ביכולת להידבר עם הצד השני באופן קונסטרוקטיבי? מתי שמעתם שם: 'זהו. באמת שניסינו. זה לא הולך. בינתיים לפחות. בואו נתרכז באספקטים אחרים בקיום שלנו כאן'. אפילו אין רמז לרוויזיה בעניין, למרות שהמציאות שם בחוץ זועקת לזה.

אז בניגוד לתדמית האינטלקטואלית שקיימת לכאורה לשמאל, הדבר מצביע דווקא על סטגנציה מחשבתית והיעדר של כל ביקורת עצמית אמיתית.

זה גם כמובן מוביל באופן ישיר לתופעה של סתימת פיות והיעדר מובנה של פלוראליזם אקדמאי, שכן מי שלא חושב 'כמונו' הוא כמובן וולגרי, עממי או מסוכן ובקיצור 'פאשיסט', ולא רק שאין טעם להקשיב לו אלא יש להוקיעו ולהקיאו.

האמת, שוב, כמובן הפוכה לחלוטין.

צורת החשיבה של חלק מאנשי השמאל נטולת קוהרנטיות, ואין לה בסיס לוגי או היגיון מחשבתי מוסדר למעט חזרה על סיסמאות נבובות שאין זיקה בינן  לבין המציאות. 

השמאל לעולם לא נותן לעובדות לבלבל לו את האמת ובעיקר לא נותן לעובדות לעורר ספק קל שבקלים.

אם יש צד במפה הפוליטית ששבוי בקונספציה של עצמו ולעולם לא מטיל ספק בבסיסי ההנחה שלו – גם כאשר הם מתנפצים פעם אחר פעם מול עיניו - זה דווקא הצד השמאלי של המפה הפוליטית. אין שם באמת מחשבה חופשית.

אני סבור באמת ובתמים כי האינטלקט דווקא מצוי בחלק הימני של המפה הפוליטית, אולם כך או כך אין לי אלא לצטט את ג'ורג' אורוול שהיה חד כהרגלו לגבי האבחנה המדוברת: "ישנם רעיונות שהם כל כך אידיוטיים, שרק אינטלקטואלים מסוגלים להאמין בהם. האדם הפשוט איננו יכול להיות כל כך טיפש''.

מאמרים נוספים מאת שמוליק דניאלס

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

המאמר הזה עזר לי להבין שצו פיוס הוא בין מתנחלים לחילונים - לאומניים. זה בסדר כמובן, אבל אל תעמידו פנים כאן שזה יותר מזה. המאמר כאן פוסל מראש את האידאולוגיה ההומניסטית וביחד עם כל הפרסומים לבתי הספר, הכוללים רק אנשים העונים על הקריטריונים שציינתי, מראים שאין כאן צו פיוס בתוך העם אלא רק גידור המחנה הלאומני - משיחי. תיהנו. אנחנו כנראה זמננו עבר כאן. נחזור לקיים חיים יהודיים בעלי משמעות בגולה. אולי בעוד 2000 שנה יהיה אפשר לעשות ניסיון נוסף. אתם, כבר לא תהיו כאן. כמו אז, השנאה תחריב אתכם.