חכם על חלשים
שמוליק דניאלס

חכם על חלשים

המלחמה כנגד עמלק הנה איפוא מלחמה נחרצת וחסרת פשרות כנגד ניצול חולשה של הזולת לטובתך. המלחמה כנגד עמלק הנה למעשה מלחמה חזיתית בראיית האדם כחלק בלתי נפרד מאבולוציה דורסנית בה שומה על החלש להירמס. עו"ד שמוליק דניאלס מסמל את העמלק המודרני

ישנם כאלו בתוכנו, שאימצו לעצמם התנהגות כוחנית ונצלנית שמעמידה אותם במרכז תוך התעלמות מוחלטת מהאדם שנמצא מולם. זה נפוץ כמעט בכל התחומים והדבר בוטה במיוחד כשמגיעים למטרידן הסדרתי.

האדם שמציק ומטריד מינית, עושה זאת לאמא, לרעיה, לבת, לנכדה ולאחות של כל אחד מאתנו, וזה פשוט לא משנה לו. גם לא בדיוק מזיז לו שבהרבה מהמקרים לו עצמו יש בנות,  אישה ומשפחה. כשהמטרידן הסדרתי רק מריח, מה שבעיניו נדמה לו כחולשה, הוא לא יפסיד את ההזדמנות לנצל אותה.

המטרידן האמור הוא רק דוגמה לניצול של חולשה וחלשים, מדובר בפגע רע.

חג הפורים מעבר לאופק, ובשבת הקרובה קוראים בתורה את פרשת זכור והיא גם מכונה 'שבת זכור'. מדובר בקטע קצר יחסית אשר חז"ל ייחסו לו חשיבות עד כדי קביעה כי חלה חובה הלכתית על כלל הציבור לשמוע את קריאת הפרשה לפחות פעם בשנה.

בתמצית. הפרשה עוסקת במעשיו של עם נודניק ואכזרי שבכל הזדמנות מחפש לזנב בנחשלים מתוך עם ישראל, ודווקא כשהעם "עייף, יגע ולא ירא אלוהים".

הקטע המקראי מדגיש, הן בלשון חיוב והן בלשון שלילה, כי עלינו לזכור ולא לשכוח את מעשיו של אותו עמלק ולמחות את זכרו מתחת השמים. עזבו שניה את האבסורד והפרדוקס, של החובה למחוק כל זכר דווקא באמצעות איסור על שכחה וחובת זכירה, הרי בינינו מי היה זוכר בכלל את עמלק, לולא החובה לשמוע את "זכור" בכל שנה. אלא שאנחנו בעניין אחר.

שלא בשימוש הנוהג היום, העייף המקראי הוא הצמא והרעב ולא זה שמחייב להניח ראש. כך למשל הביטוי 'ארץ עייפה' המופיע בספרי ישעיהו ותהילים, הנה ארץ יבשה הצמאה למים ולא ארץ שמחפשת שק שינה.

הרבה קולמוסים נשתברו על אותו עמלק וטיבו שכל כך גורם לכעס וחרון מקראיים עד כדי ציווי על השמדתו. משמעות ורלוונטיות הציווי המדובר לימינו אנו, לא ברורה. זה כבר הפך לתחביב להדביק לכל אויב אפשרי את התואר עמלק, והציווי הפך כל כך תלוש עד שברבות הימים עמלק תואר כמציאות מטפיסית, אם של ספק ואם של מקרה.

אולם נדמה כי הטקסט מדבר את עצמו ודי בפשטות.

המילה 'עייף' המוזכרת בפרשת עמלק מוזכרת רק בעוד מקום אחד בלבד בתורה. כולנו מכירים את הסיפור עוד מהגן.  עשיו בא מהשדה גמור מרעב וצמא ומבקש מיעקב לאכול מהאדום האדום הזה. יעקב מנצל חולשה רגעית של עשיו, איש הציד, על מנת לסגור עסקה זריזה. קונה את הבכורה ובתמורה ללחם ונזיד עדשים.

עשיו הוא איש ציד ושדה האולטימטיבי. הופך את ניצול החולשה של הטבע למקצוע. מחזיק בגאון בדגל של דרווינזם חברתי, ואת היות האדם חלק בלתי נפרד מהטבע. החזק בראש הפירמידה, החלש ניתן לזנב בו. בעולם כזה אין כל ערך למשמעויות של בכורה אלא רק לחוזק ועוצמה. זו המסורת לבית עשיו סבא ואת הגנים האלו ירש גם נכדו עמלק.

יעקב, שבדרך כלל הוא יושב אוהלים, ראה ונדבק, גם אם לרגע. יעקב ניצל חולשה רגעית של עשיו לשם מימוש מטרותיו, צודקות או לא. ובכך פעל שלא כשורה.

המלחמה כנגד עמלק הנה איפוא מלחמה נחרצת וחסרת פשרות כנגד ניצול חולשה של הזולת לטובתך. המלחמה כנגד עמלק הנה למעשה מלחמה חזיתית בראיית האדם כחלק בלתי נפרד מאבולוציה דורסנית בה שומה על החלש להירמס.

במלחמה בין תפיסות העולם הללו, שהחלה כבר בהתרוצצות הבנים בתוך רחמה של רבקה, אנו מונחים שלא להתפשר. לעולם. לא להתפתות ולו לרגע לכוחות הטבע ולהפקיר את החלש. את זה צריך לזכור ואת זה אסור לשכוח.

אז עד שאנו מכתירים את שלל אויבינו מסביב כעמלקים נזכיר לעצמנו כי המלחמה האמיתית היא כחברה, בתוכנו, לא לשכוח את החלשים ואת המהלכים בצידי הדרכים וחמור מכך לעולם לא לנצל את חולשותיהם לטובתנו.

חג הפורים בדיוק נותן מענה לזה. משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, היא התנהלות שאינה מנצלת חולשה אלא מחבקת ומחברת, רק כך עם שמפוזר ומפורד בין העמים יכול היה לשרוד אלפי שנים.

* הטור מיועד לנשים ולגברים כאחד.

מאמרים נוספים מאת שמוליק דניאלס

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.