צועדים בכיוון השינוי ולמען השונה
עליזה גרשון

צועדים בכיוון השינוי ולמען השונה

כשם שאין לנו זכות לערער על הרצון של האדם החילוני להתאהב ולהתחתן עם מי שחשקה נפשו, כך יש לנו חובה להבין את הרגישויות של העולים מאתיופיה, החרדים מבני ברק, המזרחים מצפון אפריקה והמתנחל מהשומרון

מצעד הגאווה שאמור להתרגש על תל אביב ביום שישי הקרוב מעורר בכל שנה אמוציות בקרב יחידים, קבוצות ומיגזרים בחברה הישראלית.

מחד, זהו אירוע שמעלה על נס את הזכות לאהבה, וחוגג את הערך של חופש הפרט ושאר חירויות האזרח, ומאידך, מדובר במיפגש טעון בין תפיסות עולם, עם פוטנציאל להפוך למפץ גדול המתרחש על רקע משאיות מקושטות ולצלילי מוסיקה קופצנית.

בחברה הישראלית המשוסעת והשבטית, רבים סובלים מיחס פוגעני ומשפיל בשל החיצוניות שלהם: הומוסקסואלים שחזותם מעידה על נטיותיהם סובלים לא אחת מדעות קדומות, אבל גם נערים אתיופים שנחשדים ומוטרדים על ידי שוטרים רק בגלל שהתיישבו כחבורה על ספסל בגינה הציבורית ועוררו בתושבי השכונה השלווה תחושת איום.

אבל, אולי תופתעו לדעת שסטטיסטיקות ומחקרים מגלים כי הגורם המופלה ביותר בהיבט של קבלה למקום עבודה בישראל הם גברים חרדים עבדקנים, גם אם הם בעלי השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית רלוונטית, אך ורק מפני שהם מעוררים תחושת אי נוחות ומאיימים בעצם נוכחותם על ההרמוניה שנוצרת כשכל העובדים דומים זה לזה מבחינת המראה ואורח החיים.

אם נמשיך לנתח את הדוגמא המסויימת הזאת, הרי שכולנו מבינים שהחברה החרדית מתקיימת בתוך ספירה משלה וכאשר מי מבניה מנסה לצאת מתוך החומות המקיפות את המיגזר, הוא למעשה מוציא את עצמו מקהילה, על כל המשתמע מצעד כזה. ואז, לאחר שקיבל החלטה להשתלב בחברה הישראלית, הוא יגלה שהוא מקבל יחס של בוז ותחושה כללית של ניכור תלווה את התהליך כולו. הוא יגלה שהרחוב, המוסדות להשכלה גבוהה וכמובן, גם מקומות העבודה, אף אחד מאלה לא מסוגל לגלות פתיחות ולהכיל את השונות הרבה שבאה לידי ביטוי במראה החיצוני, בתפיסת העולם ובאורח החיים.

מצעד הגאווה נותן ביטוי ויזואלי לפער העמוק בין תפיסת עולם שמרנית לתפיסת עולם ליבראלית ולכן הפך לסמל המאבק, הן מצד החברה הקווירית והן מצד הגורמים השמרנים בחברה. אבל כשם שאין לנו זכות לערער על הרצון של האדם החילוני להתאהב ולהתחתן עם מי שחשקה נפשו, כך יש לנו חובה להבין את הרגישויות של העולים מאתיופיה, החרדים מבני ברק, המזרחים מצפון אפריקה והמתנחל מהשומרון.

מי שיביט ממעוף הציפור על החברה הישראלית יבחין שחוסר הסובלנות מצוי בכל מקום, שהשונות נתפסת כאויבת של הסדר הטוב ובמקום לראות בה גורם מעשיר ומפרה, היא מסווגת כאיום. היא מבודדת את הפרט מהכלל ומייצרת קבוצות חברתיות שלא מודעות שהן עוברות תהליך של "גרופ סינקינג" כך שאין תנועה וזרימה של מחשבות ורעיונות, ובכתוצאה מכך, נוצרת תקיעות מחשבתית בכל מיני היבטים – תרבות, אמנות, חינוך, דת וכו'.

אנו סבורים ששונות מכל סוג שהוא מהווה גורם מאתגר וממריץ להתפתחות של חברה ומדינה -  חברות שחשופות להטרוגניות יודעות להסתגל לתהליכים המואצים שעוברים על העולם הרבה יותר בקלות. הן יודעות לאתר פתרונות למצבים חברתיים ואזרחיים ומשדרגות את התרבות, האמנות, והשיח בתוכן.

אבל הדרך של החברה הישראלית לתפיסת עולם פלורליסטית עוד ארוכה ורציחתה הנוראית של הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים מוכיחה שעדיין לא יצאנו מכלל סכנה. מסיבה זאת, קשה להצדיק את המתנגדים למצעד שכולו אומר סובלנות אבל יש לזכור שאלה המצדדים בתפיסה הליברלית בכל הנוגע למצעד הגאווה ,יכולים באותה מידה לגלות מידה של שמרנות ודעות קדומות כלפי קבוצות ומיגזרים אחרים. כיחידים וכחברה, עלינו לזכור שעיקרון הסובלנות לא מתקיים רק עבור צד אחד של המתרס.

מצעד הגאווה הוא הזדמנות לחשבון נפש אישי וחברתי וקריאה לכל אחד מאיתנו לחפש בתוכו את "הגזען הקטן", את החלק בתוכו שמבוהל ומבועת מתפיסות שחותרות תחת האמונות שלו ולהשקיט אותו. זה חשוב ברמה הפרטית כדי שנהיה בני אדם פתוחים, סבלניים ומעניקים יותר לזולת, וזה קריטי וחיוני עבורנו כחברה רבת רבדים, אשר נלחמת על קיומה מחוץ, וזקוקה לשקט נפשי מבית.

מאמרים נוספים מאת עליזה גרשון
מדוע צמחה חומה עבה של חשדנות שהופכת כל פסוק בספר לימוד לניסיון הדתה
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

עדיף שתסתמי תפה שלך אשה מפגרת משחקת אותה יפת נפש בגלל אנשים כמוכם יש את ההומואים המסריחים האלו