השאירו פרטים ונחזור אליכם...

מה זה בשבילי המחנה המשותף

מה זה בשבילי המחנה המשותף

27.7.2016

אנפה, בוגרת שלושה מחנות קיץ של צו פיוס, כתבה מיוזמתה, מכתב מרגש לצוות המחנה ואנחנו שמחים לשתף אותו איתכם

מה זה בשבילי המחנה המשותף?

בדרך חזרה מהשנה השלישית והאחרונה במחנה המשותף הייתי ב"היי", עדיין היינו עם חברים ומדריכים, שמענו מוזיקה, עשינו רעש, ולא חשבתי בכלל על זה שזהו זה, זה נגמר. זוהי הייתה השנה המדהימה השלישית שלי שבה אני זוכה להיות שותפה לחלק מהפרוייקט המדהים הזה שבו נוער חילוני ודתי נפגשים ביחד לחוויה בלתי נשכחת של 10 ימים.

כשהגעתי הביתה ביום שישי בצהריים ונכנסתי בדלת, הרחתי ריחות של בישולים, ריחות שאני רגילה להריח בד"כ כמה שעות לפני כניסתה של שבת המלכה, נתתי חיבוק להוריי ולאחיי, ופתאום נפל לי האסימון(!), זהו זה, זה נגמר! לא עוד צחנה מטורפת בכניסה לחדר, לא עוד חביתות בצבע ירוק-כחול, לא עוד תחנונים כדי שנקום בבוקר. פרצתי בבכי שלא נגמר, ותוך כדי אני מאלתרת לעצמי מונולוג מרגש מול המראה בחדרי על כמה דכאוני שלא אזכה לנקות שוב את כיתות "גפן" ואת ה"סקולמן".

מה שהמחנה נתן לי, הן מבחינה חברתית והן מבחינה של תוכן, אלו דברים שלא אוכל לקבל במקום אחר, לא בבית ולא בבית-הספר. לאחר כל פעילות של תוכן, ישבתי עם עצמי וחשבתי, איך אנשים אחרים רואים את אותם דברים בדיוק בצורה שונה, שאלתי את עצמי, אם לפעמים אני טועה? האם יש היגיון בדבריו של האחר? שאלות ומחשבות שלא עלו במוחי קודם לפני. נהניתי להיות חלק מריבוי וממגוון הדעות, חלק מן הרקמה הזאת.

בנוסף, הכרתי חברים מכל קצוות הארץ, מאשדוד ועד רמת הגולן, מדהים לראות איך למרות השוני, בסוף היום הראשון כבר כולם ידעו את השמות של כולם, ביום השני, יושבים אחד ליד השני בחדר אוכל ומגלגלים בדיחות וביום השלישי מתאהבים וביום הרביעי מספרים אחד לשני סודות.

תודה רבה, למיטל ולכל הצוות, לא רק ממני אלא מכל שכבה ט'. נפגש בשנה הבאה במחנה משנים עולם או בסאראווש

מאמרים נוספים בנושאים דומים: