5 יחידות של שוויון
שמוליק דניאלס

5 יחידות של שוויון

5 יחידות מתימטיקה זה חשוב אבל גם הזדמנות שווה נחוצה. מאז ומתמיד הבינו המחנכים והמורים בעם ישראל, שמוטב שכולם ילמדו יחד, מצטיינים עם מתקשים, עניים ועשירים, מאשר ליצור מערכת הישגית אך מנציחת פערי מעמדות. עו"ד שמואל דניאלס עושה היסטוריה של המתימטיקה

אוטוטו שנת לימודים חדשה נפתחת והורים נרגשים ילוו את ילדיהם לגן ולכיתה א' ושמיניסטים חדשים יחלו את השנה האחרונה שלהם בבית הספר, כשהם מריחים כבר את סוף התיכון, הבגרויות ואת השירות הצבאי שמחכה להם בהמשך הדרך.

אחד החוקים הראשונים שנחקקו בכנסת הראשונה בספטמבר 1949 היה חוק לימוד חובה, מה שכולנו מכנים בטעות כחוק חינוך חובה, אשר החיל בזמנו לימודי חובה וחינם רק בבית הספר היסודי.

החוק נחקק למרות המצב הכלכלי הקשה ולמרות שמלחמת העצמאות לא ממש הסתיימה, וזאת מתוך הכרה של בן גוריון והממשלה בחשיבות קיומו של החוק. תמציתו של החוק, מתן הזדמנות שווה להשכלה לכל ילדי המדינה, ללא אפליה על רקע כלכלי או עדתי.

נהרות של דיו נשפכו אודות חוק זה על שלל תיקוניו ויישומיו, זרמי החינוך השונים, העצמאיים, המוכרים ואלו שאינם מוכרים, אבל לא בשביל זה אנחנו כאן.

כהרגלנו, נגלגל את הזמן לאחור.

בתי הספר הראשונים הוקמו עוד בתקופת התנאים. התחיל בכך רבי שמעון בן שטח, נשיא הסנהדרין, שהתקין במאה הראשונה לפנה"ס: ".. שיהו התינוקות הולכין לבית הספר" (תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות פ"ח הי"א).

המשיך אחריו רבי יהושע בן גמלא במאה שלאחריה: "זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאִלמלא הוא נשתכח תורה מישראל. שבתחילה, מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה... התקינו שיהו מושיבין [מלמדי תינוקות] בכל פלך ופלך, ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז. ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויוצא. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף כא, עמ' א).

אם כן, כבר במאה הראשונה לפנה"ס, חינוך ילדים יהודים לא היה עניין פרטי בלבד, ובארץ ישראל כבר התקיימה מערכת חינוך ציבורית בהיקף כזה או אחר. מאות רבות לפני קיומן של מערכות חינוך דומות בעולם המערבי.

ואפילו נושא הצפיפות בכיתות לא הוזנח: האמורא רבא באותו מקור מציין כי "סך מקרי דרדקי - עשרין וחמשה ינוקי" כלומר יש להגביל את מספר התלמידים ביחס של לכל היותר 25 תלמידים למורה אחד. רבא אף מדגיש באותו מקור, כי אם מספר התלמידים גבוה יותר קיימת חובה למנות ולממן 'ריש דוכנא' היינו, עוזר למורה.  

אבל אנחנו לא כאן רק לשיעור בהיסטוריה, ישנו פן חשוב וחיוני שעליו עמדו אבות אבותינו מקדמת דנא ועשו ככל שביכולתם להקפיד עליו, ואולי כדאי שנאמץ אותו אל ליבנו קצת יותר, והוא מתן ההזדמנות השווה לתלמידים החל מהרגע הראשון בו דורכת כף רגלם במערכת החינוך, וזאת למרות הרצון הטבעי וההגיוני לאליטיזם.

".. שבית שמאי אומרים: אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר; ובית הלל אומרים: לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים" (אבות דרבי נתן, ש.ז. שכטר, נוסח א' פרק ב').

שיטתם של בית שמאי בדבר לימוד אליטיסטי לא היכתה שורשים אצל חז"ל ודווקא דרך החינוך האינטגרטיבית -דעתם של בית הלל - היא זו שנתקבלה על ידי רוב רובם.

אדרבה, שוויון ההזדמנויות בקבלת ההשכלה הפכה ערך עליון אצל חז"ל ואלו אף הדגישו בפנינו: "היזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה.." (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף פא עמוד א).

חז"ל הכירו איפוא בצורך ליצור נקודת פתיחה שווה, ככל שניתן, לתלמידים שנכנסים בשערי מערכת החינוך וזאת, למרות הפערים והשונות הקיימים בהשכלה ובמצב הסוציו- אקונומי מתלמיד לתלמיד.

הם אף ראו בקיום השוויון והקפדה עליו כדרגה רוחנית עליונה, כמסופר בתלמוד הבבלי אודות אותו אדם שרק תפילתו בשנות בצורת היא זו שנתקבלה ובמענה לשאלתו של האמורא רב במה זכה לכך, השיב:  "מלמד תינוקות אני, ואני מלמד בני עניים כבני עשירים, ומי שאינו יכול לשלם איני לוקח ממנו דבר" (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד עמוד א).

 גם במאות השנים שלאחר מכן, הקפידו מנהיגי הציבור שלא למנוע חלילה ממעוטי יכולת כלכלית הזדמנות אמיתית ושווה בקבלת ההשכלה, ודוגמאות לכך יש בשפע.

כך למשל, ר' מאיר אבולעפיה (ספרד המאה 12-13) קבע כי המימון למערכת החינוך שומה עליו לבוא מהקופה הציבורית כדי שילמדו בני עניים כבני עשירים, כך ששערי בית הספר יהיו פתוחים באמת ובתמים באופן שווה לכול.  (יד רמ"ה, בבא בתרא דף כא עמ' א).

גם רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, קבע שקופת הקהל היא זו אשר צריכה לממן את שכר מלמדי התינוקות בעד כל התינוקות שבעיר "בני העשירים והעניים יחד". (שולחן ערוך הרב, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה ג).

חמש יחידות מתמטיקה למספר רב של תלמידים הנו יעד ראוי לכל הדעות שעומד בפני עצמו. אגב, לא רק במתמטיקה אלא גם בפיזיקה, כימיה וביולוגיה. אנחנו צריכים אותם, את המדענים לעתיד שלנו. רק שיישארו בארץ. אבל בד בבד צריך לזכור כי במשפך הענק הזה של מאות אלפי התלמידים – הילדים של כולנו -  שנכנסים בפעם הראשונה למערכת החינוך או ששבים למסגרות החינוכיות מהן יצאו לחופשה, ישנם דווקא את אלו שצריכים דחיפה קטנה, תמריץ, עידוד ותמיכה.

ובל נשכח שגם חמש יחידות של שוויון הן יעד לא פחות חשוב מחמש יחידות במתמטיקה.

מאמרים נוספים מאת שמוליק דניאלס

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

מאמר מדהים

אחלה אוקלהומה.

שמוליק לדעתי אתה צריך להדריג.

מרתק

המאמר מאיר כמו כוכב שביט

אני משפחה של רבי שניאור זלמן מלאדי גדלנו יחד בנתניה