הולכים רכיל
שמוליק דניאלס

הולכים רכיל

מה הקשר בין רותם מדברי ובין טוקבק?

הטכנולוגיה מזמנת לנו דרכים רבות להפיץ לשון הרע וזו פגיעה שלא ניתן למזער את הנזקים שלה. עו"ד שמוליק דניאלס מתכונן לימים הנוראים

הימים הנוראים קרבים ובאים אלינו בצעדי ענק. השנה חולפת כל כך מהר שזה פשוט לא להאמין איך שהזמן טס, וסוף של שנה שעברה ותחילתה של שנה חדשה הם זמן לחשבון נפש פרטי וציבורי.

הייתי רוצה להאיר פינה מעט אפלה שקיימת כמעט בכל אחד מאיתנו: הטכנולוגיה הביאה איתה ללא ספק ברכה מרובה אבל גם צרות צרורות. מצד אחד מידע זמין, יעילות, ועוד אלף יתרונות אחרים. מצד שני, כל לחיצה יכולה לשמש לשיגור מרחוק של חץ מורעל לתוך נפשו של אדם והכול תחת אלמוניות והסתרה.

פסק זמן קצר. נעבור לבוטניקה, לשיח מדברי העונה לשם רותם המדבר. מדובר בשיח הפורח בחודשי החורף בפריחה לבנה בעלת ריח משכר, אבל מה שמייחד את הרותם יותר מכל הוא היכולת להשתמש בשורשיו לעשיית גחלים הבוערים ימים רבים. ישנה אגדה במדרש שזו לשונה: "ומעשה היה בשני בני אדם שבאים במדבר וישבו תחת רותם אחד, לקטו עצים מרותם ובשלו להם מה שיאכלו, ואכלו והלכו להם. לאחר שנה באו למדבר באותו מקום הרותם ומצאו אפר ממה שהדליקו, אמרו, הרי י"ב חודש יש לנו משעברנו ואכלנו במקום הזה, מששו באפר והלכו עליו ונכוו רגליהם מן הגחלים שתחת האפר, לפי שאין נכבות" (מדרש 'שוחר טוב' תהלים קכ). אז אם כן, יש לנו שיח שהגחלים שנעשים ממנו בוערים מבפנים וגורמים לנזק גם אחרי ימים רבים. 

גם  מזמור קכ' בספר תהלים עוסק בעיקר בכוח הלשון לפגוע: ".. ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה ... חצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים". משורר תהלים השווה את הפגיעה באדם באמצעות הלשון, לחץ משונן שגיבור יורה אותו מרחוק ובעוצמה ובעקבותיו נותר רושם חזק בנפשו של הנפגע כאותם גחלי רתמים, שכפי שכבר ראינו, רוחשות מתחת לפני האדמה גם אחרי שחלף זמן רב. אותו מדרש אף מסביר מדוע נעשה שימוש בתיאור של חץ: "שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חברו, הוא מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיקו. אבל החץ, כיון שירה אותו והלך אפילו מבקש להחזירה אינו יכול להחזיר. לכך נאמר, חצי גבור שנונים..." אף התלמוד הירושלמי מבאר היטב את הדימוי: 'חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים .. כל כלי זיין מכין במקומן וזה מכה מרחוק, כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו אף על פי שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים" (מסכת פאה פרק א' דף ה' עמ' א').

לפני המצאת הדפוס כמעט תמיד היה צורך במפגש בין אנשים כדי להפיץ לשונות רעות, שמועות, ולהרעיל נפשות, אחרי המצאת הדפוס היכולת לבצע זאת עלתה עשרות מונים אם באמצעות ספרים או פשקווילים. כיום, מגוון רב של מכשירים יש לו לאדם כדי שבלחיצה אחת קטנה יישלחו על ידו ללא דרך חזרה מאות ואלפי חצים מורעלים לעבר אדם, משפחה, קהילה או דעה, וזאת מבלי לקום מהכורסה. בספר דברים נמנים אחד עשרה דברים שהעובר עליהם הנו בגדר ארור ומקולל ואחד מהם הוא: "ארור מכה רעהו בסתר.." (דברים כז, כד). רש"י כבר פירש את הפסוק, כי מדובר על לשון הרע ועל זה המרעיל בארות, ללא זהות, ללא פנים, מאחורי גלימה ומסיכה.

אם אתם שואלים אותי, חשבון הנפש של כולנו לשנה הבאה צריך להיות 'השניה שלפני הלחיצה'. כל טוקבק, כל פוסט, ציוץ או וואטסאפ. לעצור לשניה. לחשוב. לשאול האם באמת זה הכרחי. אם מדובר בחץ שנון וחביב, או בחץ משונן ומורעל שיישא בחובו גחלי רתמים ופגיעה מיותרת, ואז פשוט לשמוט את היד ולדעת שהוספת טוב ואור לעולם במקום רעל ואפילה. שנה טובה.

מאמרים נוספים מאת שמוליק דניאלס

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

על זה נאמר :" דברי חכמים כדרבנות משמרות נטועים "