משתלבת בתנועה
מיכל ורדיגר

משתלבת בתנועה

מאז שהמשלב נכנס לחיי מילים אפוקלפטיות על החברה הישראלית מרגישות לי שוליות, השגרה כמו שהיא באה לידי ביטוי בחיי מדברת במונחים של תקווה וביחד
 

מאז שהחינוך המשלב נכנס לחיי, מצאתי את עצמי מדברת עם חברים שמאמינים באלוקים בערך כמו שאני מאמינה בפיית השניים על בית מקדש שלישי. עליו ועלינו.

מאז שהמשלב נכנס לחיי מצאתי את עצמי לא מתבאסת להגיד לאנשים שאני דתיה, אני כבר פחות שומעת "אז למה את לובשת מכנסיים", כבר פחות שומעת את ההגדרה המעליבה "לייט" ויותר מתמיד גאה להגדיר עצמי כשומרת מצוות.

מאז שהמשלב נכנס לחיי נדהמתי לגלות כמה ילדים הם יצירתיים, כמה הם יודעים למצוא פתרונות כדי לחיות יחד. קורקינט ביום כיפור ולא אופניים, תפילות וסליחות עם החבר מהכיתה, וסקרנות גדולה לגבי מי שלא. ובכלל. 

מאז שהמשלב נכנס לחיי באים לביקור ספונטני בשבת במקום להתקשר לתאם, ותפוח אצל חברים הוא לגמרי ארוחה טובה בשביל הילדים וכמה כיף שאין מבוכה בנושא.

מאז שהמשלב נכנס לחיי נהייתי מאמינה גדולה עוד יותר במערכות ובממסד. התחזקה אצלי הנאיביות והאמונה שאין כמו אש בעיניים כדי לפתוח דלתות. 

מאז שהמשלב נכנס לחיי מילים אפוקלפטיות על החברה הישראלית מרגישות לי שוליות, השגרה כמו שהיא באה לידי ביטוי בחיי מדברת במונחים של תקווה וביחד.
 

מאז שהמשלב נכנס לחיי החברים שלי הם ההורים של החברים של הילדים שלי ואנחנו מסכימים בחיים על מעט מאוד ואוהבים הרבה מאוד.

מאז שהמשלב נכנס לחיי אני יודעת שמקום זה עניין של תפיסת עולם. ואם יש רצון אז יש תמיד מקום לכולם. ושעוד יהיה כאן טוב. טוב מאוד
מוזמנים להשתלב. 

מאמרים נוספים מאת מיכל ורדיגר
מה בעצם מחפשת אימא דתית בחינוך המשותף?
מאמרים נוספים בנושאים דומים: