העולם לא שייך לצעירים
שמוליק דניאלס

העולם לא שייך לצעירים

בניגוד גמור לרוב מוחלט של העמים מסביבנו, המיתולוגיה שלנו אינה בנויה על ציידים רבי עוצמה אלא על אנשי חסד המגנים על חלשים. עו"ד שמוליק דניאלס על תחקיר בתי האבות

לאחרונה היינו עדים לתחקיר שטלטל את כולנו ובו תיעוד על היחס המזעזע לקשישים חסרי ישע באחד מבתי האבות בארץ.

מדובר באיים של ערבות קרח הקיימים בחלק מהמקומות בהם מופקרים קשישים לגורלם לא חלילה בהכרח על ידי המשפחות אלא על ידי הצוות המטפל, האחראים והבעלים.

כולנו כנראה מדחיקים קצת, הרי בסופו של דבר בהחלט יש מצב  שהורינו, קרובי משפחתנו וגם חלק מאתנו יגיע לבסוף לבית גיל זהב / בית אבות / דיור מוגן / בית אבות סיעודי או איך שלא תקראו לזה.

כולנו היינו חסרי ישע בשנות חיינו הראשונות ורובנו עלולים להיות חסרי ישע בשנות חיינו האחרונות.

אינני עובד סוציאלי, פסיכולוג או קרימינולוג ואין באפשרותי להסביר כיצד בן אנוש יכול להתנהג כך אל מול חסרי ישע, בין אם מדובר בילדים, בקשישים, בלוקים בשכלם ועוד כהנה וכהנה. פשוט נשגב מבינתי.

אמנם זהירות נדרשת כאן, אני די בטוח שישנם בתי אבות רבים מאוד שבהם הקשישים זוכים ליחס חם, מחבק ותומך וצרכיהם נענים כנדרש, אבל דבר אחד די ברור, כשיש מוטו אכזרי ופסול ולפיו העולם שייך לצעירים אז די ברור שלבני הגיל השלישי אין בו מקום של ממש.

אנו בניו של יעקב ולא של עשיו. עשיו הוא איש ציד ושדה, האבולוציה בהתגלמותה. צד את מה שניתן, הופך את ניצול החולשה בטבע למקצוע. בניגוד גמור לכך, יעקב הוא רועה צאן שתפקידו להגן על החלש מפני החזק ממנו.

בניגוד גמור לרוב מוחלט של העמים מסביבנו, המיתולוגיה שלנו אינה בנויה על ציידים רבי עוצמה אלא על אנשי חסד המגנים על חלשים.

חברה שאינה מגינה על חסרי הישע שבה מאבדת את זכות הקיום שלה.

המקורות היהודיים הכירו בכך ונלחמו מלחמה נחרצת וחסרת פשרות כנגד ניצול חולשה של הזולת. אנו מצווים להגן בכל דרך על גר, יתום ואלמנה. אנחנו גם מצווים להדר פני זקן ולקום מפני שיבה.

גם המחוקק במדינת ישראל הכיר בחומרת העניין וחוקק את תיקון מס' 26 לחוק העונשין המגן על קטינים וחסרי ישע, ובכללו אף הוטלה חובת דיווח לרשויות על כל אחד שיש בידו מידע או יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה בעניין זה.

אבל אולי מדובר בשעון מעורר לכולנו ולא רק בדאגה חשובה ככל שתהיה לשלומם הפיזי של בני הגיל השלישי.

התלמוד הירושלמי במסכת פאה פרק א (גם בתלמוד הבבלי מסכת קידושין דף לא עמוד ב') מספר, בתרגום חופשי:

"יש מאכיל אביו פטומות ויורש גיהנום, ויש מטחינו בריחיים ויורש גן-עדן.

כיצד? מעשה באחד שהיה מאכיל אביו תרנגולים פטומים. פעם אחת אמר לו אביו: בני, אלו מנין לך? אמר לו, זקן, זקן, אכול ושתוק, שהכלבים אוכלים ושותקים. נמצא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום.

כיצד מטחינו בריחיים ויורש גן-עדן ? מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים. שלח המלך להביא טוחנים בריחיים לעבודת המלך. אמר לאביו: אבא, שב  כאן וטחון, ואני אלך לעבודת המלך. שאם אגיע לבזיון - אתבזה אני ולא אתה. ואם לידי מלקות - אלקה אני ולא אתה. הרי מטחינו בריחיים ויורש גן-עדן.

הבסיס הוא דאגה לשלומם הפיזי של המבוגרים בתוכנו, אבל להאכיל אותם תרנגולים מפוטמים ולהתייחס אליהם באופן מביש, זו אופציה גרועה. מאידך, לתת להם כבוד אמיתי גם אם מדובר בסביבה פיזית קשה עדיף עשרות מונים.

ואולי אולי זהו בעצם גרעינו של העניין. להפנים כי העולם ממש לא שייך לצעירים, לחנך למתן כבוד אמיתי לקשישים ומבוגרים המקיפים אותנו ואז ממילא הדאגה לשלומם הפיזי תצמח ותפרח מאליה.

מאמרים נוספים מאת שמוליק דניאלס

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות

אחלה יו"ר יש לנו

מאמר נוגע, טוביה לעצמו

יישר כח לשמואל דניאלס על המאמר מאיר העיניים. בית אבות תומכי תמימים נתניה

חלש, בצער אומר

חלש, בצער אומר

חלש, בצער אומר

חלש, בצער אומר