הירשמו לידיעון צו פיוס
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
קבל עדכונים מהבלוג
צו 8
הבלוגיה
גיוס החרדים שנמצא בראש השיח הציבורי בימים אלה, אלא שסוגיית הגיוס היא הבעיה הפחות חשובה מהבעיה השנייה שיש במגזר הזה: בעיית העבודה.
התרומה שהחרדים יכולים...
ענן תגיות
דבר דר
הבלוג של דר דגני
סטודנטית למשפטים
מאמינה שאלוהים (אם הוא שומע), הוא של כולם. ממש לא רק של אלו הטוענים שהוא שלהם.
דבר דר
06/05/2012 - 01:23
סצנה מכוערת מספר אחת
חמוש בחיוך זדוני קטן ואפס חרטה, השתחרר חגי עמיר מהכלא שלשום. הוא לא למד דבר. הוא ממשיך לעטות על עצמו את אותה המסכה המכוערת, הצינית, המפחידה שאומרת: "הייתי עושה זאת שוב".
אותה מסכה, המציגה יותר מכל את פרצופו האמיתי של עמיר. לא איש שהאמונה היא נר לרגליו. איש המבזה את ערכיה היפים של הדת, וכמעט ומצליח לגרור אותנו לויכוח האפל-נושן-גזעני, נגד כלל המגזר הציוני-דתי, מלח הארץ. ואין בכך כל הגינות. התעטפות תחת אידיאולוגיה תורנית ותפילות שתי וערב, לא תצליח למחות את הקונספציה הבזויה לה שותף המסייע לרצח, עמיר, כי יש לגדוע את חייו של אדם בשל תפיסותיו. הוא עשב שוטה. אתמול...
27/02/2012 - 16:27
ביום התפטרותו, ב-83' אמר בגין: "אינני יכול עוד... הניחו אותי לנפשי... די לראש הממשלה... אני מבקש לעזוב אותי ולהתפטר".
עזב ולא שב לפוליטיקה עד יום מותו. גזר על עצמו שתיקה רועמת. ודאי היום, היה מתהפך בקברו נוכח התנהלות נבחרי הציבור של העם היהודי. אך אולי יותר מכך, היה מצטעק ביודעו על רפיון השרירים המנטלי הפושה במרבית הציבור הישראלי בשנים האחרונות, וביכולתו המצומצמת לשנות את המציאות החברתית-כלכלית-פוליטית בארץ.
עשרים שנה חלפו מאז נפטר.
עוז והדר
בגין, סמל לאינטגריטי ואומץ, היה בעל השכלה משפטית. הוא תבע את המונח: "יש שופטים בירושלים". שנים אחר כך, ישתמש באותו משפט מעורר יראה הנשיא האנס...
08/02/2012 - 15:20
החרדים הם אלו המכניסים את עצמם למערבולת החרדה, בכך שמונעים מעצמם באובססיביות כל קשר ולו בסיסי ואנושי ביותר עם "המפלצות" שנקראות נשים. סופם שישתגעו. בעצם, זה כבר קורה.
פסיכולוגיה בראי האלוהים
שני מקרים שהופיעו בעיתונים היום, גרמו לי להבין שלגברים החרדים אין גבול בעינוי נפשם וגופם בכל הקשור לחרדתם מן היצור השני הנפוץ ביותר על הפלנטה. ההתרחקות הבלתי מתפשרת הזו מאיתנו, הנשים, היא זו הממשיכה לייצר מעגלי מניעה וסבל נוספים וגדולים עוד יותר.
החרדים בקרית יובל לא אהבו את ציורי האמנות של בוטצ'ילי וגוגן שנתלו בשבת על לוחות המודעות בשכונה. אך מה, לא יכלו לתולשם: העדיפו לשמור את השבת ולא לחללה....
23/01/2012 - 17:41
הרב גרילק צודק. החרדים הם מיעוט נרדף. רבים הם החילונים הרעים העושים כל שביכולתם כדי להציג למגזר החרדי את המועקה המתפרצת בקרבם זה זמן רב, ותמציתה: "נמאסתם, לא רוצים עוד לממן אתכם, לא יכולים לסבול את כללי הדת הרדיקליים שאתם מטילים עלינו מבלי ניסיון להתחשב, אינכם נושאים בנטל הביטחוני, ואתם מגדפים ומעירים לנו על כך שאיננו צנועים, אך יד ביד אינכם רוצים שנהפוך לכמותכם, כי אתם בעצם רוצים להמשיך ולקחת את כספינו". רבים הם החילונים שחשים כך ואומרים את הדברים בפה מלא. חלקם אפילו מקצינים את אמירותיהם ונוקטים במעשים חמורים המדגישים את גדישת הסאה בעיניהם.
למען האמת, וכאחת המאמינה בדיאלוג ודוגלת במשפט: "איש...
04/12/2011 - 02:20
הסערה שנסובה בעת האחרונה סביב הפסקת מידור הנשים החרדיות בירושלים, ומנגד המשך גזירתן הפיזית משלטי חוצות על ידי צאן מרעיתן, גרמו לי לנבור קצת במקורות ולהפנים: עוד מקדמת דנא לא הצליחו הפוסקים להכריע: יותר או פחות.
בראי האופנה
בסוף השבוע האחרון, התפרסם "בידיעות אחרונות" ראיון עם הדוגמנית הדתייה חווה מונד. רבים ודאי יטענו: כשמה כן היא. תתהדר עד כמה שתרצה במצוות, אך משלח היד מעיד על דרישות המקצוע. ואמנם, אלו אינן חייבות לשאת בחובן עירום כפועל יוצא, אך ודאי הבלטה והלעטה בכל מה שהטבע בירך. ושום מילה אחת רעה על פיתוי. למען האמת, אני בעד בחירתה של חווה. אלוהים נתן, והיא משתמשת. אין כל רע בכך. וודאי שלא...
16/11/2011 - 12:52
מחוסרי אמון במערכת נתקלים האתיופים בנתניה בגזענות מוצהרת ומביישת, ואפילו מנומקת היטב בידי הממסד. כך נרמס כבודם של אלו שקולם לא נשמע, אלו שוויתרו מזמן על הבנה ואהדה כלפיהם.
בימים האחרונים חוזר למקומותינו השד העדתי, שמעת לעת נשכח. מוצאם של השופטים העליונים הושם על השולחן, והחל לו מחול שדים, גם אם לא גדול במיוחד, סביב אותו שד עדתי. מטבע הדברים שאלת מוצאם ועדתם של היושבים במרומי המשפט מעניינת, פיקנטית וכמובן מתוקשרת היטב, בוודאי יותר משאלת אפלייתם, הדרתם והגזענות כלפי יוצאי אתיופיה. זו סוגיה שנדחקת במידה רבה לשוליים ולא רבים נכונים לדוש בה ולהתריע מפניה. במסגרת כתבה אליה נשלחתי בידי תחנת הרדיו...
04/11/2011 - 20:19
דוגמני פסוקים וספרי קודש, או מקיימי מצוות שבין אדם לחברו, הלכה למעשה? שאלה זו הטרידה את מנוחתי, שעה שעיניי פגשו חסרי בית אומללים ורבים ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בשבוע שעבר.
מי יהודי טוב יותר?
זה המתפלל 3 פעמים ביום, צם את כל ימי הצום אשר בלוח השנה העברי? זה הפוקד את בית הכנסת בכל שישי ושבת? זה השומר על כשרות ולמהדרין? האם זה האוסף גמ"חים? או זה המאמץ לביתו ילד שהחיים התאכזרו אליו? או אולי זה השולח את בנו הלבן לבית ספר יסודי של אתיופים? ואולי המיליונר שתורם בכל שנה לעמותה? האם זה המלמד עולים חדשים עברית? או זה המחלק אוכל לנזקקים? או שמא זה המתנדב עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?
האמת...
30/09/2011 - 00:55
בשבוע שעבר ביקרתי בכנסיה. ישו ומריה היו אקורד סיום מז'ורי למיני מסע שעברתי בקיץ: אימון בהתבוננות פנימה ובדיקה מדוקדקת של כל מה שהרגיז אותי: למשל, יהדות.
אלו המכירים אותי, יודעים עד כמה אני נוטה לפקפק בקיבעונה של הדת, דרך ביטוייה האורתודוכסית להכעיס ותפיסתם העוינת של אוחזי הדת, כלפי כל מי שסוטה במילימטר ממערכת החוקים הנוקשית.
מאידך, מעולם לא הסתרתי שהנושא מרתק אותי. בשנה האחרונה למדתי רבות, משניסיתי להבין את שורשי מהות האמונה. אם בלימודי משפט עברי, דרך שיחות עם דתיים וחרדים ועד לקריאת פסיקות רבנים בחודשים האחרונים.
אציין, שלא הפכתי למאמינה גדולה עוד יותר, נהפוך הוא. אולם, הנבירה הזו הדגישה לי...
03/08/2011 - 20:42
פייר, נותרתי עם פה פעור.
כחילונית ממעמד הביניים אשר רוב הגזירות הכלכליות חלות עליה, אני מזדהה גדולה עם המאבק ומקווה בכל מאודי להצלחתו עבור כולנו. אבל מה שבאמת מעניין בעיניי בכל הסיפור בימים האחרונים, הוא הצטרפותם של הדתיים, החרדים, תומכי הימין וכל מי שהושמץ שלא בצדק על ידי כל מאן דהוא.
לא שיוועתי בנפשי שכל מי שלא חרת על נס דגלו "צדק חברתי ברוטשילד", יביע תמיכה או יכתת רגליו הלכה למעשה לשדרת הצדק בתל אביב רבתי. ואולי טוב שלא האמנתי, כי הופתעתי לטובה משקרואי האוהל החדשים היו ברוך מרזל ואנשיו. שביום רגיל, ודאי הייתי מלינה על דרכם ההזויה.
אולי אסתור כעת את כל מה שנחשב כאג'נדה שלי כחילונית גמורה,...
18/07/2011 - 22:54
הצביעות המתנפנפת ממושב הכנסת מזכירה לרוב השפוי במדינה את מה שהנבחרים שלנו רוצים לשכוח: גם אנחנו יודעים לעשות חרם. מה יקרה כשאזרחי מדינת ישראל יהפכו נאמנים בעיקר לרצונותיהם ולמימוש הזכויות שנשחקו ע"י המחוקק הלא מכונן (או מחונן), זה שמתעטף בלבוש פטריוטי, ולא מתאמץ להסתיר את חוצפתו וכשלונו?
חוק הנאמנות, חוק החרם, חוק המישוש: זה רק הולך ומחמיר. נבחרי הציבור שלנו מוכנים למכור את זכויותינו הבסיסיות ביותר בעבור נזיד עדשים. סליחה. בעצם: בעבור הערך הפעוט שנקרא החיים של כולנו. זניח, לא?
נאמנות או נמות
הפרת ההבטחות מימי הבחירות בזו אחר זו, ניצול ציני של מעמד הכוח תוך פגיעה במעמד הביניים והמעמד הנמוך (...
