מאת
איזה כיף היה להיות חברה של ניר! שאבא שלו יצא ונכנס מבתי כלא… הסופרת גלית דהן קרליבך דווקא מתרפקת בחיבה על הילד האחר מהכיתה שלה, אי שם בדרום

"למדתי בממ"ד צמח ב' אשדוד. היו בו רוסים, אתיופים, מרוקאים, גרוזינים ועיראקים, ולמרות זאת היום לא היינו מקבלים את התווית היוקרתית של "בית ספר המקבל את האחר ומאפשר שיח והכלה של הזרימה השונה בין האנשים השונים". למה? כי לנו זה היה טבעי, לא רעש פלצני.

על כל פנים, החוויה הכי טובה שלי הייתה מניר, שאביו היה עבריין שנכנס ויצא מבתי כלא כמו שאני יצאתי ונכנסתי מספריות. אהבתי מאוד את ניר: חיפיתי עליו במקהלה כשזייף את ירושלים של זהב, פוצצתי אתו בכיתה צחנן מבאיש המוכר בשם העממי פצצות סירחון, והכי חשוב: ימים ארוכים תכננו איך לפרוץ לכלא של אבא שלו כדי לשחרר אותו בסגנון הפריצה של האצ"ל בכלא עכו.

"אבל מה נעשה עם כל הסמים שנמצא אצלו?" שאל ניר בהיגיון של חתול רחוב. "ניתן לעשירים בחינם", עניתי בהיגיון של ילדת שכונה במלעיל, "הם יסתממו וייתנו לנו לנהל בשקט את המחנה שלנו, ואחר כך נמלא את הרכבים העשירים שלהם בחולות של הדיונה." "אבל למה בחינם?" שאל ניר. התמקחנו והתווכחנו, כבר אז החוש הכלכלי שלי היה שווה לא מי יודע מה, ובסוף התפשרנו על חצי מחיר

עוד טורים "הילד האחר"

הילד של יונתן

עוד טורים  ב"הילד האחר"

הילד של עדי
X