מאת
מכל החגים בלוח השנה, הצליח טו בשבט להיות גם חג דתי, גם חילוני וגם טרנדי. קבלו את החג שפיצח את השיטה: מעשרות, נטיעות ואקולוגיה ביום אחד

אין חג שמסמל יותר את השילוב, המקף בנוסחה "מדינה יהודית – דמוקרטית" כמו טו' בשבט. ביום הזה, באמצע החורף, כשההרים מכוסים שקדיות לבנות מתמזגים ימי המשנה והתלמוד עם הציונות בהתגלמותה.

במקור, ציין החג את ראש השנה החקלאי, נקודת ציון על הגרף השנתי, לטובת הלכות הקשורות באילנות ובפירות. אלא שבארץ ישראל שינה החג את פניו, והפך לחג הנטיעות בהם יוצאים ילדי ישראל לטעת עצים ביערות ובחורשות. הקרן הקיימת לישראל פרשה חסותה על החג והיא מחלקת שתילים רכים לתלמידי ישראל בכל שנה והם מצידם שמחים וגאים בשתיל שנטעו

במקרה או שלא במקרה, גם כנסת ישראל – הסמן האזרחי המובהק ביותר, חוגגת את יום הולדתה ותחילת ריבונותה בטו בשבט. אז התכנסה ישיבתה הראשונה והמרגשת והדבר קם ונהיה- היהודים שולטים על גורלם בעצמם, באופן דמוקרטי ועממי, והדרך אל בית המחוקקים פתוחה בפני כל אזרח.

החינוך המשותף – פשוט ללמוד ביחד

לאתר החינוך

המחנה המשותף: קיץ אחד – חברים לחיים

לאתר המחנה

אבל אנחנו כאן כדי לדבר על המנהג שבשני העשורים האחרונים הולך ומתבסס, מנהג יפה ביותר, שחידש את פניו: סדר טו בשבט.

במתנ"סים, בבתי ספר, בבתים פרטיים, מתכנסים ישראלים לצד שולחן ערוך בכל שבעת המינים בהם בורכה ארץ ישראל, ומברכים על פירותיה, שרים משירי הארץ, ומקריאים ודנים בקטעי קריאה מן המקורות, עתיקים וחדשים כאחד. מדרש של רבי יהושע לצד שיר של קובי אוז. שירת רחל ושירת העשבים. ולמרבה הפלא, אין שום צרימה בחיבור הזה.

הגדת הסדר של טו בשבט, בשונה מזו של פסח, ששמרה על נופך אורתודוקסי, היא הגדה פתוחה, דינמית וזורמת. אפילו הטרנד האקולוגי כבש אותה בסערה, ואין הגדה שיעדרו ממנה מכתמים וטקסטים בשבח השמירה על כדור הארץ

כך מתחברים אלה באלה, ערכים יהודים היונקים ממקורות תנ"כיים ותלמודיים, לצד קולות ישראליים ואוניברסאלים. גלות ומערביות. קדושה וחולין.  והכל במארג אחד, סביב שולחן סדר וכוסות יין לבן ואדום.

המתכונת הזו שהצליחה יפה כל כך בטו בשבט, השיחה הערה הזו בין תרבויות וקהילות, אין סיבה שלא להרחיב אותה לשאר הערכים והטקסים בחיינו.

מתוך אמונה שלנו בכוח החיבור והסינתזה, אנחנו שוקדים (כשקדיות) על אריגת הרקמה הזו, בכל מקום בו הנחנו את טביעת ידנו: בבתי ספר ובגנים, בסידורי התפילה של מחנה הקיץ שלנו, בערבי השירה, במדורות ל"ג בעומר, בכל מקום שיש בו מפגש חילוני דתי, יש גם ניצוצות של התכת ערכים אלה באלה, אבל בצו פיוס אנחנו יודעים: מניצוצות אפשר להדליק אור גדול.

X